#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. 1 מנין לאותו ואת בנו שנוהג בחולין ובקדשים?	"כתיב בקדשים &quot;שור או כשב ועז וכו'&quot; ולאחריו כתיב &quot;ושור ושה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד&quot; - הרי שבקדשים נוהג אותו ואת בנו. <p dir=""rtl"">ואין לומר רק בקדשים ולא בחולין - ד'שור' הפסיק הענין.</p><p dir=""rtl"">ואין לומר כיון שהפסיק ינהג רק בחולין ולא בקדשים - 'ושור' 'ו' מוסיף על ענין ראשון.</p>"	חולין עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עח: 1 מנין לאותו ואת בנו שנוהג בכלאים ומדוע צריך לזה רבוי?<p dir=""rtl"">ומנין שחיב על שור או שה בפני עצמן?</p>"	"כתיב 'או' לרבות את הכלאים. אף שהיה מקום להקיש לקדשים שאינו נוהג בכלאים, ועוד דאמר רבא כל מקום שנאמר &quot;שה&quot; להוציא את הכלאים, קמ&quot;ל.<p dir=""rtl"">אין לומר שנצרך לחלק - דחילוק הבנים למדנו מדכתיב &quot;בנו&quot;, וחילוק האם למדנו מ&quot;אותו&quot;, ולדעת חנניה שלא מיותר לו ה'אותו' י&quot;ל דסבר כדעת ר' יונתן שבכל מקום משמע אחד אחד בפני עצמו עד שירבה הכתוב להדיא כבכלאים &quot;יחדיו&quot;.</p>"	חולין עח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח: 2 האם אותו ואת בנו נוהג בזכרים או בנקבות (ה'אותו') ומנין וכיצד הלכה?	"חכמים אומרים שנוהג בנקבות ולא בזכרים דכתיב &quot;אותו&quot; משמע אחד ולא שנים, אחר ששמענו שרק אחד, נלמד משילוח הקן שנוהג בנקבות ולא בזכרים, ואם נפשך לומר ד'אותו' משמע זכר, כתיב &quot;בנו&quot; מי שבנו כרוך אחריו, הוי אומר הנקבה.<p dir=""rtl"">חנניה אומר כיון דכתיב 'אותו' שמשמע הזכר, וכתיב 'בנו' שמשמע הנקבה, נוהג בין בזכרים ובין בנקבות.</p><p dir=""rtl"">אמר שמואל הלכה כחנניה, אבל ר' אבא סבר דאין חוששים לזרע האב (לכל הפחות מספק) ולפי זה לא יתחייב על האב, (והכי קימ&quot;ל בסוף כתובות).</p>"	חולין עח:		
